#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עירב שלא מדעתו 1) איש אחר 2) בניו הקטנים [יותר מבן שש (ביה&quot;ל ד&quot;ה הקטנים)] ועבדים כנענים 3) בניו גדולים ועבדים עברים ואשתו 4) משרת?	"1) לא מהני כלל [דחוב הוא לו לצד שני (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)] 2) מהני אפי&#x27; אם הם מוחים דחייב לחנך את בניו במצות [דקיי&quot;ל אין מערבין אלא לדבר מצוה {ומשמע דחייב לחנך אפי&#x27; בנותיו (עי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; שמ&quot;ג)}] (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), ובעבדים ידן כידו (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) [לפי המ&quot;ב (ס&quot;ק ב&#x27;) צריך לזכות להם העירוב ע&quot;י אחר, ולפי החזו&quot;א א&quot;צ לזכות להם, ותוס&#x27; (ע&quot;ט ע&quot;ב) משמע כהמ&quot;ב] 3) אע&quot;פ שלא ידעו עד שחשיכה מהני דמסתמא נתרצו (ב&quot;י בשם רשב&quot;א, בית מאיר, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;) [ודוקא אם זיכה להם העירוב (ביה&quot;ל ד&quot;ה אינו)], אבל אם מיחו מיד או הם עצמו עירבו לצד אחר [אפי&#x27; אחר שהוא עירב בשבילם (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)] דהוי כאילו מחו [אפי&#x27; אם לא ידעו דאביהם עירב בשבילם (גאו&quot;י פ&quot;ב ע&quot;ב)] לא מהני מה שעירב בשבילם 4) הביה&quot;ל (ד&quot;ה העברים) מסתפק אם דינו כעבד עברי או דלמא דינו כאיש אחר דאינו דומה לעבד שגופו קנוי"	סימן תיד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש נפק&quot;מ בין בניו שסומכים על שלחן אביהם לאין סומכים על שלחן אביהם?	"אע&quot;פ שיש מח&#x27; ראשונים בזה לעיל (סי&#x27; שס&quot;ו סע&#x27; י&#x27;) הכא כו&quot;ע מודו דיכול לערב בשביל בנים קטנים בע&quot;כ דחייב לחנכם במצות ואילו בניו גדולים ליכא מצות חינוך ואין נפק&quot;מ בין סומכים על שלחן אביהם לאין סומכים (תוס&#x27; פ&quot;ב ע&quot;א, ב&quot;י, ביה&quot;ל ד&quot;ה אפילו)"	סימן תיד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש חילוק בין בניו קטנים [יותר מבן שש] ועבדים כנענים?	"הביה&quot;ל (ד&quot;ה אינו) כתב דיש חילוק ביניהם אם האב ואדון לא עירב בשבילם, דבניו קטנים מהני אם אחר עירב בשבילם [אפי&#x27; כנגד רצון האב] משא&quot;כ בעבדים לא מהני אם אחר עירב בשבילו דהרי הוא משועבד לשמש האדון {ומשמע דאשתו אינה משעובדת לבעלה (ר&quot;י באק)}, אכן החזו&quot;א (סי&#x27; ק&quot;א ס&quot;ק י&quot;א) ס&quot;ל דליכא חילוק ביניהם דבשניהם אם האב מוחה בעירוב זה אינו עירוב ואם האב ואדון מתרצה בה הוי עירוב [וכתב האמרי יושר (ח&quot;א סי&#x27; י&quot;א) דאע&quot;פ שקטן אינו יכול לערב בשביל גדול דאינו בר מקני שביתה מ&quot;מ לעצמו מצי למקני שביתה (מ&quot;ב דרשו)]"	סימן תיד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בבניו גדולים וכו&#x27;, מה הדין אם שתקו ואח&quot;כ מיחו?"	"מבואר מב&quot;י דלא מהני מחאתן אלא מיד אבל אם שתקו תחילה הוי הודאה ונתקיים העירוב, אמנם כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) בשם הא&quot;ר דאם שתקו ואח&quot;כ מיחו מהני כשהוא מבעוד יום דאין העירוב חל עד בין השמשות (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), וחידש הא&quot;ר דאם אח&quot;כ רוצה לחזור מהמחאה מבעוד יום שוב לא צריך לחזור ולזכות בהעירוב, אכן בזה השיג עליו השעה&quot;צ (ס&quot;ק ה&#x27;) דכיון דמיחה גילה דעתו דחוב הוא לו ונתבטל הזכיה ואפי&#x27; אם נתרצה אח&quot;כ צריך לזכות בה עוד הפעם."	סימן תיד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה קטן יוצא בעירוב אמו?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-85bff3e47047e9a757add9509b2dda5c38a3151d.jpg"">"	סימן תיד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להניח מזון לקטן שיוצא עם עירוב אמו?	המחבר פסק כהרמב&quot;ם דא&quot;צ להניח מזון להקטן [ודלא כרש&quot;י (פ&quot;ב ע&quot;א) דמשמע דצריך מזון אף לקטן אלא דמסתמא ניחא ליה בעירוב אמו (חזו&quot;א)]	סימן תיד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בקטן בן ז&#x27;?"	"כפשוטו לכו&quot;ע צריך עירוב לעצמו (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;), אמנם מצדד החזו&quot;א (סי&#x27; ק&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;) דבקטן שאינו חריף י&quot;ל דיוצא בעירוב אמו עד בן ח&#x27; [ומיהו יש לחלק דדוקא בבן ד&#x27; וה&#x27; יש חילוק בחורפיה משא&quot;כ בגדול כבן ז&#x27; אין חילוק כ&quot;כ (ר&quot;י באק), וכן משמע מגמ&#x27; דאינו מחלק בין חריף לאינו חריף אלא כשאביו בעיר אבל כשאין אביו בעיר סותם עד בן שש]"	סימן תיד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה קטן יוצא עם אמו, הרי קיי&quot;ל אין מערבין אלא לדבר מצוה וקטן לאו בר מצוה הוא?	"תירצו תוס&#x27; (פ&quot;ב ע&quot;א) דא&quot;א להיות בלא אמו א&quot;נ בקטן נמי שייך לחנכו במצות [ולפי&quot;ז דוקא בקטן בר הבנה] (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;), וכתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ח&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;) דהעיקר תירוץ הוא הראשון דאפי&#x27; תירוץ שני מודה דאם א&quot;א להיות בלא אמו יוצא בעירוב אמו [כגון ביו&quot;ט דיכולה לישא אותו] אלא דמקיל דאפי&#x27; אם אפשר להניחו בבית יכול להוליכו לחנכו במצות אם הוא בר הבנה {ומשמע דאם אפשר להניח הקטן ביד שומר אינו יכול להביאו}"	סימן תיד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רק אביו עירב ולא אמו?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ח&#x27;) דאינו יוצא בעירוב אביו, ועוד חידש המ&quot;ב דאפי&#x27; אם זיכה לו העירוב לא מהני דלעולם ניחא ליה להיות עם אמו בבית [אבל אם אמו מסרתו לאביו להוליכו מהני כשמערב בשבילו (חזו&quot;א סי&#x27; ק&quot;א ס&quot;ק י&quot;א)], אמנם אם אמו אינה שם אפשר דיוצא בעירובו של אביו [וצ&quot;ע אם דבר זה תלוי במח&#x27; ראשונים] (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א)"	סימן תיד סעיף ב		
